אז למה את קמה ב5 בבוקר? נכונות להתאמץ גם אם לא כואב עכשיו

מי שלא יודע, מיולי, כשהתחלתי את קורס המורים ליוגה, אני מתעוררת ב5 בבוקר יורדת למטה ועושה תרגול של קונדליני יוגה. והעניין הוא שזה לא שאני מתרגלת יום כן , יום לא, יום למה לא, אלא כל יום.
תמיד כשאני מדברת על זה עם א-נשים, זה לא מובן: למה לקום ב5 בבוקר? ואיך מתמידים כל יום, כל יום?
אני מתמידה כל יום פשוט כי אני מתמידה בזה. אני לא מתמידה בכל הדברים בחיים. אבל התרגול הזה הוא משהו שעושה לי טוב ואני מתמידה בו. התרגול הזה לא עושה לי טוב כל יום. יש ימים שאני קמה בבוקר וכל הגוף כואב ואני ממש לא מבינה למה אני עושה את זה לעצמי. אבל אני מבינה שברגע שמתחילים לשאול שאלות, במיוחד שאלות כאלה, מפסיקים לתרגל. ואז, למרות שתשובות נורא הגיוניות ותמיד הסיבות נורא טובות ומוצדקות, אנחנו מסתכלים אחר כך אחורה ואומרים לעצמנו - חבל , הייתי צריך להמשיך.

הרבה פעמים, במיוחד אצלי, כשהמוח לוגי ומנתח דברים לעומק, אז הדברים הכי מקסימים, הולכים לאיבוד - פשוט כי זה לא הגיוני. לא חסרות דוגמאות לדברים ממש לא הגיוניים שאנשים עשו ויצרו משהו ענק. הפייסבוק הזה שדרכו אני כותבת , הוא דוגמא ממש ענקית לזה!!!
אז אם זה הגיוני או לא, זה עניין של פרספקטיבה.

אז זה אולי לא הגיוני לקום ב5 בבוקר, אבל התרגול הזה משנה את החיים. ואפילו אם בבוקר אני לא רואה את זה. היום אחרי שתרגלתי תרגול ספציפי מאוד מחזק במשך 100 ימים, אני מרגישה את הגוף יותר אסוף, יותר חזק ועוצמתי. ובגלל שאין באמת הבדל בין גוף לנפש - אני התחזקתי גם נפשית מאוד. אני פחות נותנת לפחדים לתקוף אותי ויותר בטוחה בעצמי וביקום.

אני יודעת שלא כולם בנויים ללקום ב5 בבוקר. וגם אני אם הייתם אומרים לי לפני חצי שנה שאעשה את זה, הייתי צוחקת עליכם.
ואז הגיעה Keren Sternfeld וסיפרה לי על הקונדליני יוגה, והזמינה אותי לנסות. אז ניסיתי! והתאהבתי. ראיתי מה זה יכול לעשות עבורי. הקונדליני יוגה היא יוגה של מודעות, יוגה עםתרגול פיזי וגם הרבה תרגילי נשימה ומנטרות.

וכל מה שאני מנסה להגיד בעצם , זה : עזבו את ההגיון, הוא ממש overrated, בעולם שלנו הכל נשפט אם הוא הגיוני או מדיד או מדעי. וזה כל כך מצמצם את מי שאנחנו יכולים להיות. בחוויה האישית שלי, כשעוזבים את ההגיוני , ניסים קורים.

אז.... מי מקבל את האתגר?