על דיו בר חלוף ושינויים שנשארים

הערב מרגש במיוחד - נולד לו ריטריט בפורמט חדש.
היום נסעתי עד אבן ספיר להיפגש עם Zohar Gaon כדי לדבר על קורס חדש.
אנחנו יושבים מול קמין העצים שמחמם אותנו, מדברים, סוגרים פרטים, אני כותבת הכל במרץ בעט הסגול המחיק שאני כל כך אוהבת. 

ואז ברגע שאני נותנת לזהר לקרוא את מה שכתבתי, מול הקמין כמובן, הופ - כמעט כל הדף נמחק. 
מסתבר שעט מחיק משתמש בדיו שנעלם בחום.
אנחנו המומים - עבודה של כמה שעות ירדה לטמיון.
בהתחלה, אנחנו לא מבינים למה, ואז הכל יורד ומתחבר לתובנות שירדו לי היום בטיפול -
יש דברים מחיקים, ברי חלוף שכל תנודה במציאות החיצונית משנה אותם ולפעמים אפילו מבטלת את קיומם, בדיוק כמו העט המחיק. לעומת זאת יש דברים שנשארים לתמיד, שאפשר להישען עליהם, ושאינם משתנים כעונות השנה.
הישענות על סטאטוס, מערכת יחסים, מזון מסויים וכו', כולם ברי חלוף. הדבר היחיד שלא משתנה, נמצא בתוכי, כשאני מחוברת אליו אני חווה יציבות. הוא בא מתוכי ולא תלוי בדבר חיצוני.

עם דף כתוב ובלעדיו, קורס חדש נולד: "אלכימיה רגשית ורוחנית" (שם זמני).

התאריך שלו יקבע בקרוב ויכלול עבודה מעמיקה וברת קיימא להתפתחות.

להתראות בקרוב