יום שבת, 4 באפריל 2015

קיצור תולדות פולנייה והחשיבה החיובית

פעם הייתה כת שקוראים פולנייה היא לא הייתה במקום ספציפי, היא התקיימה בכל מיני בתים של אנשים.
האנשים האלה בפולניה חשבו שעצב זה רגש נפלא וגם פחד. וכל הרגשות האחרים הם כמובן פחות. אז לדוגמא אם מישהו היה עצוב זה היה נורמלי וטבעי. ודאגה, דאגה נחשבת רגש מקודש שמראה על אהבה.
אבל אם פתאום הוא היה שמח, זה היה נראה ממש נורא. זאת הייתה הפרה חמורה של כל מה שאנחנו מאמינים בו. הוא ממש לא רציני, זה גם מסוכן כי הוא עלול לעורר קינאה של אחרים, ואולי הוא בכלל שתה חשיש או משהו יותר גרוע... אוי וייזמיר.
טוב נחזיר אותו למוטב, נעליב, נפגע, נעציב, ואפילו ניתן לו לשמוע חדשות כך שיחזור חזרה עם הדמעות בעיניים (והזנב בין הרגליים).



זה לטובתו!!
ככה שנים חיו להם הפולנים.
בהתחלה היה נדמה שהפולנים באו ממדינה שקוראים לה פולניה. ורק מי שבא משם הוא כזה. ומהר מאוד הסתבר שבכל העולם יש להם שלוחות. היו אנשים ממרוקו, מספרד, מצרפת, מאיטליה ובעצם מכל מקום שהיו כאלה... אתם יודעים... פולנים.
האנשים האלה חיו להם בעצב ובפחד שנים. והם הרגישו מאוד נוח. וקיימו את הפולחן שלהם שכלל המון תלונות על כל דבר. והרבה בילוי אצל רופאים מסוגים שונים.
חלק מהילדים שלהם היו יוצאים החוצה וכאילו חיים חיים רגילים.
אבל ההורים שלהם תמיד דאגו להחזיר אותם הביתה לקרפאלך/קוסקוס/פסטה... של אמא שמכילה את החומר הידוע הזה שבזכותו הם תמיד אמרו לעצמם: ידעתי שאמא ואבא צדקו - אי אפשר באמת להיות מאושר בעולם הזה.
הרופאים האלה בדקו וראו שחברי הפולניה היו המון חולים, היתה להם תוחלת חיים קצרה וגם החיים האלה שהם חיו לא היו, איך להגיד, איכותיים כל כך (כי על שמחים אין על מה לדבר).
ואז התחילו לחקור את זה.
וגילו שבעצם יש קשר. בין הרגשות האלה: העצב והפחד לבין המצב הרפואי.
ומישהו העלה השערה שאולי אם הם ישמחו יותר, אז המצב הבריאותי ישתפר.
ניסו את זה, הייתה תקופה מטורפת של ניסויים בבני אדם וגילו שזה עובד. ונכתבו על זה המון ספרים, וקורסים, ומטפלים.
אז התחילה התנועה של החשיבה החיובית שחרה על דגלה את השמחה והצחוק. הם האמינו ששמחה זה מעולה. ולעומת זאת פחד זה נורא. כי מה שאתה מפחד ממנו מתגשם. ועצב זה ממש לא בריא. וכעס זה אלים. 

היו להם טקסים שלמים ומנהגים שלמים כדי לחגוג את האושר והשמחה.
הרבה מאוד מהפולנים עברו אליהם. כי הם רצו להירפא. הם רצו להשתנות ולא להיות כאלה...
וגם הילדים של הפולנים עברו לחשיבה חיובית כי הם רצו לעצמם עתיד טוב יותר.
ועד היום פעמיים בשנה יש פגישה טקסית בין הזרמים השונים.
לפגישות האלה קוראים ליל הסדר וערב ראש השנה.
שם כל צד מנסה בצורה אלגנטית להוכיח שהוא צודק.
תהנו מחר.
ו... תרשו לעצמכם להרגיש מה שאותנטי לכם בכל רגע. זה סימן שאתם לא בכת, אתם פשוט עצמאיים. פשוט מי שאתם.
-----------------------------------------------------------
בתמונות - יצירות של חברי הפולניה מכל העולם כפי שהן מוצגות עד היום במוזיאון ישראל w

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה