היום טיפלתי באישה מדהימה, נקרא לה לילי, שבקשת העזרה שלה היתה סביב התמודדות עם הבת שלה.
כשלילי סיפרה על הקושי שלה עם הבת שלה, היא תיארה מצב בו הבת שלה מאוד מכעיסה אותה, אבל בגלל קשיים איתן מתמודדת הבת היא בכלל לא יכולה לכעוס עליה.
התוצאה היא שכבה עבה של אשמה שמכסה על הר געש של כעס שמתפרץ לפעמים (מוכר למישהו?)
כשהיא דיברה על עצמה הרגשתי כאילו היא יושבת בתחנת האוטובוס ומחכה לאיזו לילי מושלמת שתגיע באוטובוס הקרוב.
לילי מושלמת שלא כועסת על הבת שלה ורק מבינה את הקשיים שלה.
לילי מושלמת שתמיד יודעת מה להגיד ומה לעשות.
לילי מושלמת שתבוא ותהיה האמא המושלמת שביתה מחכה לה.
התוצאה היא שכבה עבה של אשמה שמכסה על הר געש של כעס שמתפרץ לפעמים (מוכר למישהו?)
כשהיא דיברה על עצמה הרגשתי כאילו היא יושבת בתחנת האוטובוס ומחכה לאיזו לילי מושלמת שתגיע באוטובוס הקרוב.
לילי מושלמת שלא כועסת על הבת שלה ורק מבינה את הקשיים שלה.
לילי מושלמת שתמיד יודעת מה להגיד ומה לעשות.
לילי מושלמת שתבוא ותהיה האמא המושלמת שביתה מחכה לה.
לילי מחכה שם בתחנה כבר כמה שנים, והאוטובוס לא מגיע.הלילי המושלמת הזו היא אשליה שהתרבות שלנו מתחזקת מאוד טוב.
הטלויזיה מלאה במושלמות כאלה, יש גם מלא גורואים להורות שממש יודעים...
הזמנתי את לילי להסכים לעזוב את תחנת האוטובוס, לוותר על ההמתנה ללילי המושלמת הזו.
בכל רגע של המתנה בתחנה הזו, לילי לא נמצאת שם עם הבת שלה,
אלא מעבירה זמן עד שתבוא המושלמת לה הבת שלה מחכה.
הבת שלה מחכה לאותה לילי שיושבת מולי עכשיו.
דמעות זלגו על פניה, והגיעה הקלה גדולה. ההמתנה נגמרה.
בכל רגע של המתנה בתחנה הזו, לילי לא נמצאת שם עם הבת שלה,
אלא מעבירה זמן עד שתבוא המושלמת לה הבת שלה מחכה.
הבת שלה מחכה לאותה לילי שיושבת מולי עכשיו.
דמעות זלגו על פניה, והגיעה הקלה גדולה. ההמתנה נגמרה.
בכל רגע כזה בו אני מחכה לאיזו שלמות שתיכנס לחיי, אני לא נוכחת בחיים שלי שקורים ממש עכשיו. אני לא מסכימה לראות את היופי שכבר כאן.
אני ולילי עזבנו הבוקר את התחנה.
מה איתך?
מה איתך?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה