חלק אחרון ומסכם במאמר על ההבחנה בין נזקקות להכרח במערכות יחסים. הוא נכתב על ידי ניקולה נייגל ואני תירגמתי.
אני באופן אישי עברתי מסע מדהים עם המאמר הזה. תירגמתי אותו בחלקים. בכל חלק שתרגמתי מצאתי משהו בחיים שלי שאור המודעות עדיין לא פגש. בעיניי אחד התובנות החזקות ביותר שקיימות במאמר הזה (ראו חלק א') זה שאם הייתי צמאה ביום רביעי שעבר, אין כמות מים שתוכל להרוות את הצמאון שחוויתי אז. ברגע שאני מבינה את זה , ההתנהלות שלי היא אחרת לגמרי במערכות יחסים - אני כבר לא רוצה שמישהו אחר (בן הזוג שלי/מי שעובד איתי/הילדים שלי...) יפצו אותי על מה שהייתי זקוקה לו ולא קיבלתי פעם. אני מבינה שריפוי למקום הזה יכול להיות רק מתוכי.
תובנה נוספת מהמאמר הזה היא לראות גם את הצד השני באור אחר. כאשר אני מבינה שמי שעומד מולי (ואולי בטעות לא קרה את המאמר הזה) לא תמיד מגיב לסיטואציה האמיתית כרגע, אלא מגיב לאיזהשהו בור שקרה לו פעם והוא מנסה עכשיו למלות אותו - אני יכולה להיות המבוגר האחראי. לא להיכנס איתו לדרמה/סרטים, אלא להבין, לחמול, לאהוב ולקחת אחריות על עצמי.
_____________________________________________________________________
אני באופן אישי עברתי מסע מדהים עם המאמר הזה. תירגמתי אותו בחלקים. בכל חלק שתרגמתי מצאתי משהו בחיים שלי שאור המודעות עדיין לא פגש. בעיניי אחד התובנות החזקות ביותר שקיימות במאמר הזה (ראו חלק א') זה שאם הייתי צמאה ביום רביעי שעבר, אין כמות מים שתוכל להרוות את הצמאון שחוויתי אז. ברגע שאני מבינה את זה , ההתנהלות שלי היא אחרת לגמרי במערכות יחסים - אני כבר לא רוצה שמישהו אחר (בן הזוג שלי/מי שעובד איתי/הילדים שלי...) יפצו אותי על מה שהייתי זקוקה לו ולא קיבלתי פעם. אני מבינה שריפוי למקום הזה יכול להיות רק מתוכי.
תובנה נוספת מהמאמר הזה היא לראות גם את הצד השני באור אחר. כאשר אני מבינה שמי שעומד מולי (ואולי בטעות לא קרה את המאמר הזה) לא תמיד מגיב לסיטואציה האמיתית כרגע, אלא מגיב לאיזהשהו בור שקרה לו פעם והוא מנסה עכשיו למלות אותו - אני יכולה להיות המבוגר האחראי. לא להיכנס איתו לדרמה/סרטים, אלא להבין, לחמול, לאהוב ולקחת אחריות על עצמי.
_____________________________________________________________________
נזקקות: מקורה באגו * נוהגים בחוסר אחריות * אתה קורבן של הנסיבות *
אתה עושה מניפולציה על בן הזוג ועל אחרים כדי שהם ייענו לצרכים שלך *
אתה הופך את
בן הזוג שלך לאחראי לאושר שלך * אתה מתבכיין או מתלונן *
אתה מנסה למלא בור מהעבר
* אתה מסתגל *
הגרמלין שלך הוא זה שנוהג ברכב חייך *
אתה יוצר דרמה מהסוג הגרוע
ביותר Low Drama* אתה מונע מרגשות ישנים *
אתה לא סומך על עצמך * אתה מאשים את בן הזוג שלך *
אתה מחכה שמשהו יקרה או שמישהו
יציל אותך * יש לך ציפיות מאחרים *
אתה מקטין את עצמך * אתה משמש מטרה לא מודעת *
אתה חיי במחשבות של צמצום : "אין מספיק אהבה, הערכה..." *
אתה במצב ילדי
* אתה משתמש ברגשות שלך באופן לא אחראי *
הכרח : מקורו בהוויה שלך * אתה נוהג באחריות * המשאבים באים מתוכך *
אתה שם גבולות ברורים ומבקש תמיכה * אתה בעצמך אחראי לאושר שלך *
אתה מתבונן
בניטרליות במה שקורה * אתה נוכח עם מה שנמצא כאן ועכשיו *
אתה במרכז של עצמך * אתה
נוהג ברכב חייך * אתה יוצר High Drama *
אתה משתמש ברגשות שלך
מההווה באופן מודע * אתה סומך על עצמך *
אתה מתבונן בדברים ומה החלק שלך בהם * אתה
יוצר דברים ועושה פעולות *
אתה מבקש מה שאתה רוצה * אתה משתמש בכוח הבהירות *
יש
לך מטרה מודעת * אתה חיי במחשבות של שפע * אתה במצב בוגר *
אתה משתמש ברגשות שלך
באופן אחראי *
במערכת יחסים בוגרת שני בני הזוג לא תלויים אחד בשני. כל אחד מהם עומד
עם שתי רגליו על הקרקע ויכול להיות מאושר בלי בן הזוג שלו.
"חרב
הבהירות" תוכל לשמש לך כדי להבדיל בבירור בין נזקקות להכרח.
אולי כבר שמעת את
המשפט "שני אנשים אומללים לא יכולים להיות מאושרים יחד". אז אם אתה אומלל
בלי בן זוג, מכיוון שאף אחד לא מספק את הצרכים שלך, אז עכשיו זה הזמן הכי טוב
להתבונן בנושא זה.
ודא שאתה קודם לוקח את הכח שלך (אל תנסה להפעיל מניפולציה על בן
הזוג כדי לשנות אותו. זה לא עובד).
במידה ותבין שוב שבן הזוג שלך שוב לחץ אצלך על
כפתור של נזקקות – שאתה חושב שהוא/היא לא נותנים לך מספיק אהבה, אז תעבור למצב
אחראי ותיצור את תחושת האהבה בתוכך. אל תלך למצב של תלות. אתה המקור. אתה יכול
לדוגמא לקחת את היד של בן הזוג שלך.
האם אתה כמהה ליותר הערכה והכרה במערכת היחסים שלך?
אז תתחיל להעריך את
בן הזוג שלך.
אתה יכול לקבל רק מה שאתה נותן.
אתה אולי מכיר את המשפט "כמו
בעליונים, כך בתחתונים, כמו שבחוץ כך בפנים".
ההבחנה בין נזקקות להכרח
רלוונטית לכל העולם. זאת אומרת שבגישה שלך כלפי עצמך אתה יוצר הכרח בעולם כאשר אתה
יוצר מחשבות על חוסר ונזקקות, אז המחשבות האלה יוצאות לשדה המורפוגנטי והיקום יכול
ליצור רק עוד חוסר ונזקקות בחיים שלך. אבל, אם אתה עובר למצב אחראי והופך להיות
מקור האהבה וההערכה, אז אתה יוצר בשדה המורפוגנטי את ההכרח ובכך מגשים את חייך.
איזו גישה אתה בוחר?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה