אז אחרי שדיברנו על הכלה, בואו נדבר על קושי:קושי הוא תוכנית חכמה שמיועדת להעמיק את החוויה של עד כמה אני ראוייה . הקושי הוא לא תקלה בדרך הסבבה של החיים שלי. אם יש כביש שאני עליו וסבבה לי, אני מזמן ירידה קטנה מהכביש כדי לקבל הזדמנות לצמוח ולהפוך את הדרך לעוד יותר סבבה בעוד הרבה מובנים.
איך הכל מתחיל? אני בודקת האם אני ראוייה למשהו (בית, הנאה, ייחודיות, קירבה...), אם אני מקבלת תשובה שלילית אני חווה קושי. עכשיו הקטע הטריקי:
1. אני יכולה להסתובב - להסכים שאיני ראויה להתנתק מהקושי ולהסתתר בשבלול שלי בשנים הקרובות.
2. אני יכולה להישאר בקושי ביחד, ביחד עם עוד נשמה שתכיל אותי (ואולי אפילו עם עצמי) , ובעצם חווית הביחד בקושי במקום להיעלם, אני מבינה שברמה עמוקה אני בעצם מאוד ראויה למה שביקשתי. ואז במקום צמצום יש כאן התרחבות וגדילה.
דוגמא קטנה כדי להבהיר:
אני באתי לחיים אלו עם שאלה : "האם קירבה אפשרית לי?"
הרבה פעמים בחיים האמנתי בזה ונפגעתי - קיבלתי תשובה שלילית.
התגובה האינסטיקטיבית שלי היתה - להתקפל.
אבל - אם אני אוכל להיות ביחד בתוך הספק הזה "אם אני ראויה לקירבה" , התחושה שתתגבש בי היא שאני ראויה לקירבה. אני אוכל לכאוב את הכאב של אי הקירבה שחייתי קודם ובזכות זה להרגיש ראויה לקירבה למרות שלא קיבלתי את זה. ואז ההבנה העמוקה היא שאני ראויה לקירבה. זו התרחבות - אני מסתובבת בעולם אחרת לגמרי.
מה שכנראה יקרה אחר כך הוא שאני ארצה להבין מה עומק הקירבה אליה אני ראויה ולכן אבדוק שוב שאלה עמוקה יותר לגבי קירבה. ושוב, אם אחווה חוויה של ביחד (הכלה) בקושי, אתרחב עוד ועוד.
ממש מתחשק לי לכתוב (איזה מזל שהדף סופג הכל) פעם הבאה שאני רואה אדם בקושי (כן, כן, גם אותי), אני קודם כל בודקת אם הוא רוצה שאשאר, ואם כן, אני נשארת. כי אני עומדת לצפות במחזה מדהים של גדילה והתרחבות לפוטנציאל הגבוה שבאנו לפה לחוות.
הרבה פעמים נהוג בתרבות שלנו, בעיקר בקרב החבר'ה הרוחניים שכבר בעבודת מודעות כזאת או אחרת דברים כמו: "נגדל מזה", "הכל לטובה", "זה חלק מהתוכנית האלוהית"... העניין הוא שזה הרבה מעבר לאמרות הכנף האלו. באנו לכאן כדי להתרחב ולא כדי להעביר זמן בזמן שאלוהים רוקם לו תוכניות.
באהבה
אביבית
אם זה מדבר אליך, אני אשמח להיות איתך ביחד בקושי. אני מחפשת א/נשים לסטאג' שלי כחלק מהקורס. אשמח לשוחח 054-3131971.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה